PTSD בצבא

תוכן עניינים

הפרעת דחק פוסט טראומטית, המכונה לעתים הפרעה בתר-חבלתית, או בקיצור PTSD, היא הפרעה נפשית שמתפתחת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, בה הנפגע חש סכנה ממשית לחייו או לשלמות גופו או שהיה עד לאירוע כזה, בו נשקפה סכנה לחיי אחרים. אין המשמעות כי כל חשיפה לאירוע טראומטי תוביל להתפתחות פוסט טראומה, ואכן אצל מרבית האנשים מתרחשת החלמה ספונטנית מהאירוע, אך האוכלוסייה שכן מפתחת פוסט טראומה סובלת מקשיים רבים הנלווים לה, ומשליכים על כל תחומי חייהם: המשפחתי, התעסוקתי, הבין אישי וכמובן הנפשי.

 

תסמיני הפרעת דחק פוסט טראומטית

אצל האנשים שסובלים מ-PTSD, התסמינים משתנים ממקרה למקרה. ייתכן כי התסמינים יתפרצו מיידית או בחלוף זמן רב מקרות האירוע, ואופן ביטויים יהיה רחב. התסמינים המאפיינים הפרעת דחק פוסט טראומטית מתחלקים לשלוש קטגוריות: תסמינים חודרניים, תסמיני הימנעות ותסמיני עוררות יתר.

במסגרת התסמינים החודרניים, נפגעי פוסט טראומה יחוו את האירוע מחדש, בין אם ע"י זכרונות חוזרים, חלומות חוזרים ופלאשבקים, ובין אם בתגובה פיסיולוגית המביעה מצוקה, בעת חשיפה לסימן פנימי או חיצוני המזכיר את האירוע.

תסמיני ההימנעות באים לידי ביטוי בנסיון להימנע ממחשבות, מקומות, פעילויות, אנשים או שיחות המעוררות את הטראומה. הימנעות זו מקשה על הנפגע מלחיות חיים מלאים וחופשיים, שכן בהגבלת החשיפה לגורמים הלא נעימים עבורו, הוא נמנע גם מחוויות חיוביות ומיחסי תקשורת תקינים עם העולם סביבו.

נוסף על הקושי הנלווה לחוויה החוזרת של האירוע עצמו, נפגעי פוסט טראומה מפתחים לרוב תסמיני עוררות יתר, שהם למעשה תסמינים גופניים והתנהגותיים ארוכי טווח המשפיעים לרעה על אורח חייהם, כמו למשל: רגזנות, התנהגות תוקפנית, נטייה להרס עצמי, בהלה קיצונית מרעשים, קשיי הירדמות, קשיי ריכוז, דריכות מתמדת, נטייה לנטילת סיכונים, תחושת ניכור וריחוק מהסביבה, תפיסה מעוותת של האירוע הטראומטי והגורמים לו, האשמה עצמית מופרזת, תפיסה מעוותת של העולם ושל הערך העצמי.

 

הגשת תביעה נגד משרד הבטחון

במדינת ישראל, המוקפת אויבים ואיומים, כל אזרח חייב להתגייס לשורות הצבא בגיל 18. עובדה זו, בשילוב עם אופי השירות (הקרבי בעיקר) והחוויות הכרוכות בו, אין זה מפתיע כי תופעת הפוסט טראומה, המכונה לעיתם הלם קרב, נפוצה בקרב המשרתים בכוחות הבטחון ועומדת על 10-15% מקרב כלל נכי צה"ל.

 

אופן ההליך

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] מאפשר לאנשי שירות הבטחון אשר נפצעו או חלו במהלך שירותם, לתבוע פיצוי מאגף שיקום נכים במשרד הבטחון, כל עוד ניתן להוכיח כי הפציעה או המחלה נגרמו בעקבות השירות. על פי החוק, רשאי להגיש תביעה חייל משוחרר משירות סדיר, חייל בשירות קבע וכל אדם אחר המשרת במערכת הבטחון: שוטרים, מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי מוסד, עובדי משרד הבטחון וכיו"ב.

הואיל ומדובר בתביעה נזיקית, יש לבסס את הקשר הסיבתי בין האירוע הטראומטי שחווה הניזוק במהלך שירותו, ובין הנזק שנגרם בפועל, משמע התפתחות ההפרעה הפוסט-טראומטית. לשם כך, הנפגע יידרש לספק מסמכים רפואיים המעידים על אבחונו כלוקה בפוסט טראומה, וכן כל מסמך או חוות דעת נוספים אשר עשויים לאמת את עובדות המקרה ולהוכיח שאכן התפרצות ה-PTSD נובעת מאירוע שחווה הנפגע במסגרת שירותו במערכת הבטחון, ולא מגורמים כלכליים, משפחתיים או אחרים.

את טופס התביעה, הכולל בתוכו את כל המסמכים הרלוונטיים, יש להגיש לקצין התגמולים של משרד הבטחון הממונה על אזור המגורים של הנפגע, אשר יבחן את התביעה לגופה על סמך הממצאים שבפניו. קצין התגמולים רשאי, לצורך ביסוס הכרעתו, להפנות את מגיש התביעה לפסיכיאטר מומחה מטעם משרד הבטחון לצורך הערכת מצבו הרפואי ומתן חוות דעתו ביחס לשאלת הקשר הסיבתי. אם חוות הדעת הרפואית ביססה קשר סיבתי בין האירוע הטראומטי בשירות לבין הופעת ה-PTSD, סביר להניח כי קצין התגמולים יקבל את התביעה. לאחר קבלת התביעה, קצין התגמולים יפנה את התובע לוועדה רפואית לצורך קביעת אחוזי נכות.

אם החליט קצין התגמולים לדחות את התביעה משום שלא השתכנע כי הופעת ה-PTSD נגרמה עקב השירות, הנפגע רשאי לערער על החלטתו לבית משפט השלום תוך פרק זמן של 30 ימים.

 

הטבות לנפגעי פוסט טראומה

מי שקצין התגמולים קיבל את תביעתו, יישלח לוועדה רפואית שתעריך את חומרת מצבו ועל פי זאת תקבע את אחוזי הנכות המגיעים לו. החל מדרגת נכות של 20%, זכאי הנפגע לקבל ממשרד הבטחון הטבות רבות, ביניהן קצבה חודשית, מתן תרופות פסיכיאטריות, הענקת טיפול פסיכולוגי, שיקום תעסוקתי, פטור חלקי מתשלום מס הכנסה וכן הלאה.

 

החמרה במצב הרפואי

אם משרד הבטחון הכיר כבר בפוסט טראומה שנגרמה עקב השירות, וחלה החמרה במצבו של הנפגע, הוא רשאי להגיש בתוך 6 חודשים מיום קבלת התביעה המקורית תביעה להגדלת הפיצויים. אם יחליט להגיש תביעה כזו, יידרש התובע להופיע בפני ועדה רפואית שתבחן מחדש את מצבו על בסיס חוות דעת רפואיות עדכניות ובדיקה רפואית שיעבור התובע. אם תקבע הוועדה כי מבדיקתה עולה שאכן אירעה החמרה במצבו של הנפגע, וכי ניתן להצביע על קשר סיבתי בין ההחמרה לפציעה המקורית, התביעה תתקבל ובהתאמה תעלה דרגת אחוזי הנכות שנקבעה לנפגע.

בטרם הגשת תביעה בגין החמרת מצב, חשוב לקחת בחשבון את שיקול הדעת הרחב שבידי הוועדה הרפואית.  הועדה אינו מוגבלת לדון רק בשאלת החמרת המצב הרפואי, ויכולה לדון מחדש בפרטי התביעה המקורית. לכן, קיים סיכון לשלילת אחוזי הנכות שכבר נקבעו לתובע, אם תחליט הועדה על בסיס בדיקתה כי אינו זכאי להם עוד.

על החלטות הוועדה הרפואית ניתן לערער לוועדה רפואית עליונה, ועל זו האחרונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי.

 

התיישנות

ככלל, תביעות לפיצויים בגין נכות נגד משרד הבטחון יש להגיש תוך 3 שנים מיום השחרור משירות הבטחון, ולאחר תקופה זו התביעה מתיישנת ולא ניתן לתבוע. לעומת זאת, בתביעות בגין פוסט טראומה אין התיישנות, הן בשל העובדה שהתסמינים יכולים להופיע לאחר פרק זמן ארוך מיום האירוע, והן בשל הנטייה של הנפגע להכחיש את קיומה של ההפרעה ולהימנע מקבלת טיפול, או לחלופין לא לזהותה כלל במשך שנים ארוכות.

 

סיכום

הפרעת דחק פוסט טראומטית אשר מופיעה בעקבות השירות במערכת הבטחון, היא ברת פיצוי. עם זאת, הליך הגשת התביעה למשרד הבטחון הוא מסורבל וארוך, ואף כרוך בסיכונים מסוימים שחשוב להכיר בטרם הגשת התביעה:

  • הגשת תביעה להחמרת מצב חושפת את התובע לבחינה מחודשת של הנכויות שכבר נקבעו לו. אי לכך, יש לקחת בחשבון את הסיכון לשלילת הפיצויים הקיימים.
  • בהתאם לחוק הנכים, לא ניתן לקבל כפל פיצוי בשל אותו נזק. המשמעות היא שבבחירת מסלול התביעה מול משרד הבטחון, הנפגע מוותר על האפשרות לקבלת פיצוי מביטוח לאומי או מגוף אחר שניתן לתבוע באותו מקרה.

אם כן, תהליך הגשת התביעה למשרד הבטחון הוא מורכב, ומצריך הבנה והיכרות עם המערכת. מומלץ לגשת לטיפול של גורם מקצועי מיד עם אבחון ההפרעה, ובמקביל להתחיל בהליך תביעה מול משרד הבטחון. מומלץ לנהל את התביעה תוך היוועצות בעורך דין מומחה בתחום כמו עורך דין אמיר יעקב, בעל ידע וניסיון בהגשת תביעות מסוג זה. ליווי של גורם משפטי מקצועי ומהימן יוכל לסייע לכם בהתנהלות מושכלת בתהליך ובהגדלת סיכויי הצלחת התביעה שלכם.

עוד מידע בנושא עריכת דין משרד הביטחון באתר הנבחרת המשפטית

עורך דין חדור מטרה
התייעצו עם עורך דין

עולם המשפט הוא לא מקום שכדאי להיכנס אליו ללא אוטוריטה מקצועית. התחום המשפטי הוא לרוב מסובך ומורכב, ולכן יש להיעזר בדמות המשפטית המתאימה. לקבלת סיוע משפטי והעצה הנכונה ביותר – השאירו פרטים עכשיו!

מידע נוסף
נקלעתי לאלימות בבסיס – מה לעשות?

אלימות מכל סוג שהיא היא אינה טובה, וזה דבר ידוע לכולנו. עם זאת, במקרים כאלו ואחרים אנו נקלעים למצבים בהם לדאבוננו הפתרון שמצאנו הוא אלימות.